התחילו מכאן

לפני שלוש שנים בערך, החלטתי שמגיע לגוף שלי שאתייחס אליו יותר בכבוד ואפסיק לאכול מאכלים שאולי טעימים לי, אבל בשום צורה לא מקדמים אותי לבריאות.

הלכתי לייעוץ אצל נטורופת והוא נתן לי דיאטה, שהייתי בטוחה שלא אצליח לעמוד בה בחיים.

תבינו, אני מאד אוהבת לאכול! אני אוהבת את "החיים הטובים" , אוהבת מסעדות ולשבת בבתי קפה, מכורה לקפה של הבוקר וגם לזה של אחר הצהריים, בודקת את כל בלוגי האוכל הכי חדשים, מריירת על המסך מול מתכונים שווים, גם תכניות בישול בהחלט "עושות לי את זה", ופתאום, אני נאלצת לוותר על מוצרים בסיסיים בתזונה שלי: סוכר, קמח, מוצרי חלב, עגבניות, חצילים ופלפלים, מוצרי סויה וקפה.

על הסוכר היה לי הכי קשה לוותר. אז דבר ראשון ניסיתי להבין למה דווקא חשוב להוריד את הסוכר מהתפריט.

והרי לפניכם:

הסוכר הלבן שאנחנו מוסיפים למזון שלנו הוא סוכרוז: דו-סוכר שמורכב משני חד-סוכרים פשוטים יותר, מולקולה של גלוקוז המחוברת למולקולה של פרוקטוז. במזונות המעובדים והתעשייתיים אפשר למצוא מקורות נוספים לפרוקטוז, כגון סירופ תירס ודומיו. למעשה, יש יותר מ-60 תוספי מזון שונים במזון המעובד שלנו שמכילים סוכר לבן או פרוקטוז.

ארגון הבריאות העולמי ממליץ לצרוך לא יותר מחמישה אחוזים מסך הקלוריות היומית מסוכר. כלומר אדם שצורך אלפיים קילו-קלוריות אמור לצרוך בתוכן שש כפיות סוכר, שבכל אחת יש כארבעה גרם. גופנו אינו מסוגל להתמודד עם יותר משש הכפיות האלה, ולכן הוא מעבד את הסוכר העודף לשומן ואוגר אותו ברקמות השומן.

מקריאת מחקרים וכתבות שונות על נזקי הסוכר, ישנם כמה נזקים החוזרים על עצמם והם:

  • "כבד שומני שאינו נובע מצריכת אלכוהול" נובע מצריכה מוגברת של פרוקטוז ואלכוהול.
  • רמות גבוהות של שומנים וכולסטרול בדם.
  • התמכרות
  • השמנה
  • החלשת מערכת החיסון

יש עוד המון תחלואים שונים ומשונים, אבל, הבנו את הקטע- עדיף לצמצם או להוריד לחלוטין את הסוכר.

ומה לגבי גלוטן? למה להוריד אותו?

קמח לבן מורכב רק מחלק האנדוספרם של החיטה, ללא רבים מחומרי הזנה של התבואה. ההשלכה לכך היא שהקמח מכיל מעט מאד סיבים תזונתיים.

הסיבה לכך היא שמטחנות החיטה של היום הן מהירות, קשוחות ובנויות לייצור המוני; זה גם מאפשר לקמח הלבן להימכר בזול.

בנוסף, הקמח לבן  לעתים קרובות מולבן עם חומרים כימיים, כדי לגרום לו להיראות נקי וטהור. היעדר הנבט מאריך את חיי המדף של הקמח.

הקמח הלבן הוא בעל אינדקס גליקמי גבוה מאד, ומתפרק בדם בצורה מהירה- לכן, הוא לא משביע וזו גם הסיבה לכך שמתייחסים לקמח הלבן כמו אל סוכר לבן.( שאת הסכנות בצריכתו הזכרנו).

אני לא נמנעת לחלוטין מגלוטן, אני אוכלת כוסמין שכן מכיל גולוטן. כאן תוכלו לקרוא את הפוסט שהקדשתי לכוסמין.

בגישה שלנו, של התזונה הטבעית, אנחנו לא מחפשים תחליפים, אנחנו לא חיים בכאילו, ולא אוכלים בכאילו.

אנחנו אוכלים כי הגוף זקוק לתזונה נבונה שתחזק אותו ושתאפשר לו לעבוד בצורה המיטבית ביותר. 

אם חושבים על זה תזונה מגיעה מהמילה הזנה – ואם נשכיל להתייחס לאוכל שלנו כמזון שאמור להזין אותנו ולשמש לנו כדלק, נהיה בררנים יותר כלפי מה שנכנס לגוף שלנו ונבין, שאנחנו האחראים העיקריים לבריאותנו – נגלה שעד מהרה הגוף יגמול לנו בחזרה!

אז, כאן, בבלוג שלי, אני מלקטת מתכונים מומלצים וטעימים, שלא דורשים יותר מדי ידע בבישול אבל כן דורשים קצת השקעה ואהבה- כי ברגע שניתן לגוף שלנו את האהבה וההשקעה שמגיע לו – הרווח כולו שלנו!